פיזיותרפיה

פיזיותרפיה

פיזיותרפיה הינה מקצוע הוליסטי אשר מתייחס לאדם באופן גלובלי תוך התמקדות במוגבלויות  הקיימות.

המקצוע מאפשר מתן שירותי טיפול במגוון רחב של שיטות, אמצעים ודרכי טיפול לאוכלוסיית מטופלים מורחבת כאשר המחנה המשותף לכל אוכלוסיית המטופלים היא מערכת מוסקלו-סקיליטאלית (שלד – שריר) לקויה כתוצאה מסיבות רבות ומגוונות. מטרות הטיפול הפיזיותרפיה מגוונות ומשתרעות על הקשת הרחבה שבין שיקום יכולות שאבדו או טרם נרכשו עד לשימור מצב קיים ומניעת רגרסיה.

פיזיותרפיסטים יכולים להשתלב כחלק מצוות רפואי טיפולי במספר תחומי ומקומות  טיפול:

  • פיזיותרפיסט יכול לטפל במחלקות בתי החולים השונות כאשר הטיפול יכול להיות אורטופדי (לאחר שברים, ניתוחים ומחלות אורתופדיות), נשימתי (חולי אסתמה, ברונכיטיס, Bronchioctasis ומחלות אחרות), נוירולוגי (חולים לאחר שבץ מוחי, חולים לאחר טראומות ותאונות ואחרים), בנוסף לעבודתם במחלקות טיפול נמרץ, פגיות ומחלות ממאירות.
  • השתלבות במרכזי הטיפול בקהילה אם במכוני הטיפול של הקופות  ( טיפול לאחר שברים, בעיות בעמוד השדרה,  דלקות ובעיות אחרות)  או דרך ביקורי בית ומרכזי טיפול בקשישים.
  • פיזיותרפיסט יכול לעבוד במוסדי טיפול כגון בתי ספר, מרכזים קהילתיים, מרכזי טיפול יום ,מוסדות לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית  ועוד.פיזיותרפיסט יכול להיות יועץ בחברות שעוסקות במכשור הקשור לבריאות האדם כגון חברות ייצור נעליים, כסאות, חגורות טיפוליות ואביזרי עזר שיקומיים.
  • טיפול בילדים הוא אחד הענפים בהם עוסקת הפיזיותרפיה. הטיפול באוכלוסייה זו יכול לצאת לפועל דרך כמה מסגרות: מחלקות בתי חולים, מכונים ויחידות להתפתחות, טיפות חלב ובתי ספר למיניהם.

הקודם
הבא

פיזיותרפיה במסגרת בית הספר לחינוך מיוחד - אינפורמציה כללית:

גילאי מטופלים:  תלמידים ותלמידות בכל גילאי החינוך המיוחד – מגיל 3 שנים עד גיל 21.

סוגי ליקויים: תלמידים עם קשיים במוטוריקה גסה מכל סיבה שהיא.

נכויות מולדות: לדוגמא – שיתוק מוחין, ניוון שרירים, SPINA BIFIDA. 

מצבים של חבלות או תאונות ביתיות.

איחור התפתחותי פסיכו מוטורי ונוירו מוטורי. 

ליקויים במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: לדוגמא – שיתוק ילדים, פגיעות חוט שידרה.   

מומים מולדים, פגיעות שלד, ותסמונות: לדוגמא -, X שביר, דאון.

בעיות נשימה כתוצאה ממחלות: לדוגמא-אסטמה, ניוון שרירים וציסטיק פיברוסיס CF.

ליקויי חושים רב בעיתיים – ליקויי ראייה רב בעיתיים, פגיעה בשיווי משקל.

פיזיותרפיסט במערכת החינוך נדרש  לקבוע צורך קליני בטיפול על סמך נוכחות מגבלה מוטורית או שוני  ולתרגם את הצורך הקליני למונחים פונקציונאליים בבית הספר / בגן. 

הפיזיותרפיסט במערכת החינוך מתאר את השפעת הליקוי על תכנית הלימודים המיוחדת של התלמיד. 

הפיזיותרפיסט במערכת החינוך בונה תכנית טיפול אשר תאפשר לתלמיד מיצוי הפוטנציאל הפיזי והאינטלקטואלי שלו כדי שיוכל להשתלב בחיי בית הספר / גן ע"י:

  1.  תיקון ושיפור תפקודו הגופני – הטיפול יעשה על ידי תרגול רב וחוזר, התנסו בתנוחות ועמדות מוצא שאינן מוכרות לתלמיד בגלל מגבלותיו, מתן עזרים כמו הגבהת נעל, סדים מסוגים שונים, הליכון קביים כסא גלגלים רגיל או ממונע. 

  2. בניית תשתית גופנית המאפשרת תפקוד נורמאלי ככל האפשר – הטיפול יעשה באמצעים ושיטות שיאפשרו לתלמיד לרכוש אסטרטגיות שונות לארגון הגופני והתנועתי שלו כדי לעקוף את הקשיים איתם הוא מתמודד יום יום. הוא ילמד להאט או להאיץ תגובות, הוא ילמד לפעול ברצף ולאורך זמן. הוא ילמד לדייק בתנועה ולהרגיע תנועות מיותרות ומפריעות לו ולאחרים. הוא ילמד ויפנים חוקים חברתיים כמו חוקי תור, חוקי משחק ועוד..

  3.  תיקון ושיפור התפקוד הסביבתי -על ידי  התנסויות בתנאים שונים: מרחבים שונים, משטחים מגוונים כמו ריצפה, חול, מדרכה, שיפועים, מדרגות רגילות ונעות, מעליות ועוד..

  4. הפקת הנאה מהתוכנית ומהמסגרת החינוכית בה הוא נמצא – השגת מטרה זאת תעשה על ידי בניית דרכים שונות שיאפשרו השתתפות של התלמיד/ה בכל פעילויות בית הספר/גן אם בכתה אם בחצר ואם מחוץ לבית הספר. אסטרטגיות מיוחדות יאפשרו לתלמיד הנאה מתנועה למרות קשייו המוטוריים. 

     

באחריותו של הפיזיותרפיסט

מיפוי ואיתור – איתור תלמידים עם קשיים מוטוריים הלומדים בחינוך המיוחד וזקוקים לטיפול. הערכה – הערכת יכולותיו וקשייו של התלמיד בסביבה הטבעית שלו, קרי בית הספר/גן.הכנת תכנית התערבות – הכנת תכנית טיפול לשיפור יכולותיו המוטוריות של התלמיד ולקידומו הלימודי והחברתי. הדרכה: גם תיאורטית וגם מעשית באופן ישיר למחנכות, לסייעות ולהורים.

טיפול:

  1.   אינדיווידואלי – טיפול פרטני העוסק ביכולותיו ובקשיו של היחיד. בטיפול זה שותפים התלמיד והפיזיותרפיסט שיעבוד איתו במהלך כל שנת הלימודים.
  2. קבוצתי – טיפול שינתן לקבוצת תלמידים עם מכנה משותף תוך כוונה לעבוד על מטרות משותפות לכולם. בטיפול זה ישתתפו תלמידים מורים או/ו מטפלים בהנחיית פיזיותרפיסט.

  3.  כתתי – טיפול או השתתפות בפרויקט משותף לכל הכתה כאשר הפיזיותרפיסט מנחה את הכתה או שותף לאנשי מקצוע אחרים. לדוגמא: פרויקט סופרמרקט או השתלבות בקהילה. תפקיד הפיזיותרפיסט להיות אחראי לאספקט של ההתנהגות המוטורית בפרויקט שעל הפרק.

  4. משולב – מטפלים ממקצועות שונים כמו פיזיותרפיסט וקלינאי תקשורת שמשתתפים בטיפול במטרה להשלים אחד את השני. לדוגמא: תלמיד עם שיתוק מוחין שמראה קשיים  בדיבור עקב ספזם בשרירי בית החזה. הפיזיותרפיסט בטיפול זה עוזר לתלמיד לשחרר את השרירים וקלינאי התקשורת עובד, במקביל, על הדיבור ועל ידי  כך מתאפשרת הפקת קול טובה יותר.

  5.  מעקב – תלמידים שאינם זקוקים לטיפול שוטף אך עדיין זקוקים למעקב שמא    

    תחול התדרדרות במצבם. 

    תקשורת- עם אנשי צוות בה"ס / גן, עם נותני שרות בקהילה לרבות שרותי בריאות. יעוץ – להורים, לאנשי הצוות החינוכי, ולצוות רפואי. הייעוץ יינתן בהקשר לתלמיד מסוים או לקבוצת תלמידים כאשר נתקלים בבעיה שפיזיותרפיסט עשוי להועיל בטיפול בה.   הדרכה – הדרכה לאנשי צוות בנושאים הקשורים למקצוע כמו; התפתחות נורמאלית ואב-נורמאלית, נכויות, ציוד ואביזרי עזר, בטיחות ועוד..  תיעוד – לפי אמות המידה הנדרשות ע"י המערכת החינוכית (תל"א, מעקב טיפול ועוד..) .

תוצאות הטיפולים הפיזיותראפיים נמדדות בדרכים שונות:

  1. מבחנים ידועים ומוכרים לאנשי המקצוע – כמו GMFM (זהו מבחן הבודק את  הישגי התלמיד והתקדמותו ביחס לעצמו) ומבחנים אחרים של מוטוריקה גסה. 
  2.  צפייה והשוואה של הישגי התלמיד במונחים של תפקוד – האם התלמיד רכש מיומנות מוטורית חדשה. ( האם התחיל ללכת, האם הוא מסוגל להתיישב באופן עצמאי על כסא, האם הוא מסוגל לקום מהכסא ללא עזרה או עם עזרה קלה בלבד ועוד..) ע"י השוואה בין מצב התחלתי ומצב נוכחי.
  3. הערכה התפתחותית ותפקודית – השוואת הישגיו המוטוריים של התלמיד לנורמה המקובלת לגבי בני גילו. נעשה כדי לבדוק האם הפער ההתפתחותי הצטמצם ובכמה.