ריפוי בעיסוק הינו מקצוע טיפולי, שיקומי, חינוכי אשר נמנה על מקצועות הבריאות ,תפקידם המרכזי של המרפאים בעיסוק לסייע לאדם להיות מעורב ושותף פעיל בעיסוקים בעלי משמעות ,חשיבות ומטרה בעבורו כדי לאפשר השתתפות במארג החיים, עיסוקים אלה מאפשרים לאדם להשתתף בחיי היום_ יום בסביבות השונות שבהן הוא מתפקד כבסיס לבריאותו, רווחתו ואיכות חייו.

תפיסת העולם הנחה מרפאים בעיסוק הנה האדם/המשפחה במרכז client/family centered .

ההערכה מהווה בסיס לכל תהליך ההתערבות ומתמקד בזיהוי והגדרת סדרי העדיפויות של האדם ו בגורמים מאפשרים/מעכבים ביצוע עיסוקי, תהליך ההערכה הנו תהליך מתמשך ומתבסס על איסוף מידע, תצפיות ,שאלונים, ואבחונים סטנדרטיים דינאמיים ומותאמים

ההתערבות בריפוי בעיסוק בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית הינו תהליך 

מתמשך, הדרגתי ודינאמי, תהליך ההתערבות מתמשך לכל אורך מעגל החיים על פי צרכיו ורצונותיו והעדפותיו של המטופל ומשפחתו, ההתערבות מאופיינת בצורך בתרגול חוזר ונשנה כדי להגיע להפנמה ולמידה ,דרכי ההתערבות כוללת טיפול ישיש (פרטני, קבוצתי, מוכלל)וכן התאמת סביבה ,הדרכה, ניטור וייעוץ למשפחה ,לצוות החינוכי, לצוות הטיפולי, למעסיקים ולאחרים. דוגמאות להתערבות בריפוי בעיסוק:

• פעילויות יום-יום המכוונות לטיפול באדם וגופו (תרגול מוטורי/תחושתי וכד"), adl,כגון היגיינה אישית, אכילה, שתייה, רחצה, שירותים ולבוש, iadl, כגון הכנת ארוחה, עריכת קניות וכד'
• לימודים
• עבודה
• משחק
• פנאי
• השתתפות חברתית
• נגישות והתאמת סביבה

• התאמת טכנולוגיה מסייעת